שליש ממאה המכוניות הראשונות אינו דורש חסימת סכום. המסירה היא המקום שבו העסקה הזאת מוכרעת.
כשלא מוחזק שום סכום, התיעוד היחיד של מראה הרכב בעת הקבלה הוא הטופס ששניכם חותמים עליו והתמונות שאתם מצלמים. ב־Cappadocia קשה יותר ליצור את התיעוד הזה מאשר ברחוב עירוני, כי המכונית שלפניכם בילתה ככל הנראה את השבוע האחרון בדרכי עפר בעמקים ומגיעה מכוסה בכל הראיות לכך.
בצעו סיבוב סביב המכונית לפני חתימה על מסמך כלשהו, לא אחריה. מכונית שחוזרת משבוע בעמקים מגיעה עם שכבת אבק בהירה, ואבק טוב מאוד בהסתרת שפשוף אך גרוע מאוד בהסתרת שקע. בקשו שטיפה אם המרכב אפור במקום בצבע המקורי שלו. אם אי אפשר לשטוף, עברו על הפאנלים גם בידיים וגם בעיניים, כי משטח מאובק יספר לאצבעות על קפל שהעיניים עלולות לפספס.
ארבע פינות, שני הצדדים בזווית ישרה, את הגג אם אתם יכולים להגיע אליו, את השמשה הקדמית ואת הגלגלים שבצד המדרכה. האור כאן הוא הבעיה: רוב השנה השמש נמוכה וחזקה, ותמונה שצולמה מולה הופכת דלת שלמה למריחה לבנה שלא מוכיחה דבר. עמדו כשהשמש מאחורי הכתף שלכם, או העבירו את המכונית לצל של בניין. אחר כך התכופפו וצלמו את הפגוש הקדמי מלמטה, זהו הפאנל שדרכי העפר באמת מגיעות אליו.
הפעילו את מתג ההצתה וצלמו תמונה אחת שבה המחוג והקילומטראז׳ נראים יחד. הדלק נמכר בלירות, והתחנות ליד הכביש הראשי היוצא מ־Nevşehir אינן תמיד אלה שממלאות מיכל בזול, כך שידיעה מדויקת של המפלס שממנו התחלתם גם מונעת מהחזרה ממיכל מלא למלא להפוך לוויכוח על רבע מיכל.
התמונות בטלפון שלכם הן התיעוד שלכם. טופס מצב הרכב הוא התיעוד המשותף, וזה המסמך שקובע. כל מה שמצאתם נכנס אליו לפני ששני העותקים נחתמים, כולל, אם הרכב נמסר מלוכלך, שורה פשוטה המציינת שהמרכב לא נשטף בעת האיסוף. המשפט האחד הזה שווה יותר בסוף השבוע מעשרים תמונות, כי הוא הספק שמסכים איתכם בכתב.
איפה ובאיזו שעה. הבסיס נמצא ב־Nevşehir, המלון שלכם כנראה ב־Göreme או ב־Ürgüp, והמכונית יכלה להגיע אליכם לאחד משני שדות תעופה שונים. אלה שלושה מקומות נפרדים והם אינם ניתנים להחלפה. כתבו את המקום והשעה המוסכמים על אותו טופס, כדי שסוף ההשכרה יהיה מתועד כמו תחילתה.
שום דבר ברשימה הזאת אינו נהיגה רשלנית. אלה שבעה ימים רגילים ב־Cappadocia, מפורטים כדי שתראו אילו שעות מתוכם שוות צילום.
איסוף, אמצע הבוקר
המכונית נמסרת במצב ששניכם רשמתם זה עתה. שום דבר אינו מוקפא בכרטיס, לכן אין מספר לעקוב אחריו ואין הודעת בנק להמתין לה. במקום זאת יש טופס עם כתב היד שלכם עליו.
היום השני, הדרך ל־Soğanlı
כ־55 ק״מ דרומה, והקטע האחרון הוא על משטח רופף. חצץ שנזרק מגלגליכם הוא הסימן הנפוץ ביותר שרכב שכור סופג באזור הזה, והוא מגיע לחלק התחתון של הדלתות ומאחורי הקשתות, במקומות שאיש אינו מצלם.
היום הרביעי, גשם מעל העמק האדום
השבילים שהיו מאובקים בבוקר הופכים לבוץ אחר הצהריים. המכונית חוזרת למלון בצבע אחר, ולוחית הרישוי והפנסים הם הראשונים להיעלם מתחתיו.
היום השישי, נסיעת הכדורים הפורחים ב־05:00
שדות ההמראה עשויים אדמה מהודקת והחניה לא מסודרת ובחושך. תיסעו לאחור בין מיניבוסים לפי תחושה. זו השעה בשבוע שבה מדרכה או אבן פוגשות את המכונית, וזו גם השעה שבה איש אינו מצלם.
החזרה בבסיס
מכיוון ששום דבר לא נחסם מעולם, אין שום דבר לשחרר ואין תקופת המתנה. הטופס יוצא, בודקים את המכונית, והשאלה היחידה שאפשר לשאול היא אם הסימן שעליה חדש. התשובה נמצאת בתמונות שצילמתם ביום הראשון.
הפעלת המסנן כאן לא משאירה אתכם לבחור בין שתי מכוניות שנשארו. היא משאירה בערך שליש ממה שכבר ראיתם, מספיק כדי שתוכלו עדיין לבחור לפי מחיר, תיבת הילוכים ונקודת איסוף, במקום לקחת כל מה שנשאר. כך פועל שוק השכרת הרכב באזור הזה: מפעילים קטנים שמבוססים סביב Nevşehir ו־Ürgüp, ומתחרים זה בזה ולא בדלפק בשדה התעופה.
33
מתוך 100 המכוניות הראשונות, שום סכום אינו נחסם
נלקח מהרשימה החיה של Nevşehir, לאיסוף בעוד שבועיים, להשכרה של שבעה ימים.
החלון שלמעלה מציג את מאה המכוניות הראשונות. העומק שמאחוריו הוא הסיבה שמכונית ללא פיקדון עדיין זמינה בדרך כלל שבוע לפני הנסיעה.
הטווח הזה כולל את כל העמוד הראשון, עם חסימת סכום ובלעדיה. ביטול החסימה אינו מה שמעלה אתכם במעלה הטווח.
ההפך מחופי טורקיה, שבהם ידניות שולטות. כאן הדוושה השנייה היא המצב הרגיל, לא שדרוג.
תשע מתוך מאה המכוניות מוגדרות כ־SUV או קרוסאובר. אין מכוניות פרימיום, אין מכוניות קבריולה, אין מכוניות חשמליות, ויש בדיוק רכב אחד עם שבעה מושבים. הדגמים הנפוצים הם Renault Clio ו־Fiat Egea, ארבע עשרה מכל אחד, ואחריהם Citroen Berlingo, Fiat Doblo ו־Renault Taliant. תכננו בהתאם, ולא לפי תמונה של מכונית גבוהה על דרך עפר: לא משנה מה תזמינו, סביר מאוד שתיקחו האצ׳בק קטן בדרכי העמקים, והוא יעשה זאת מצוין במהירות הליכה במזג אוויר יבש.
ההסבר המקובל לוויתור על חסימת סכום הוא שהספק קטן ורוצה את ההזמנה. זה רק חצי מהסיפור. החצי השני, ב־Cappadocia, הוא הגאוגרפיה. שני שדות תעופה משרתים את האזור והם רחוקים זה מזה: Nevşehir Kapadokya נמצא כ־30 ק״מ מ־Göreme, מרחק של כארבעים דקות, ואילו Kayseri Erkilet נמצא כ־75 ק״מ משם, קרוב יותר לשעה, עם יותר טיסות ויותר תחרות על המחירים. מבקר יכול לנחות בכל אחד מהם, וספק שמתעקש להקפיא כמה מאות אירו בכרטיס מפסיד את המבקר למפעיל שבהמשך הדרך שאינו עושה זאת. התחרות על הנוסעים שמגיעים דרך שני שדות התעופה היא מה שמשאיר 33 מכוניות מכל מאה ללא חסימת סכום.
על מה שהספק מוותר באבטחה הוא מפצה בתיעוד. זו הפשרה שכדאי להבין לפני ההגעה. כשיש חסימת סכום, שריטה שבמחלוקת היא ויכוח שהספק יכול להרשות לעצמו לנהל לאט, כי הכסף כבר נמצא לטובתו. בלעדיה, הוויכוח חייב להיפתר באמצעות טופס מצב הרכב, ולכן הטופס מתמלא כראוי, שני העותקים נחתמים, והמסירה נמשכת כמה דקות יותר. מטיילים שחושבים שאיסוף ללא פיקדון איטי בדרך כלל לא הבינו למה נועדו הדקות הנוספות.
האבק הוא מה שהופך את זה לייחודי ל־Cappadocia ולא ל־Turkey כולה. האזור נמצא בגובה של כ־1,000 עד 1,200 מטרים, על רמה פתוחה, כמה מהדרכים לעמקים אינן סלולות, ושבוע יבש הופך כל אחת מהן לשביל אבק שמתיישב על המכונית בשכבה אפורה. מתחת לשכבה הזאת, שפשוף בן שישה חודשים ושפשוף בן שש שעות נראים זהים. רכב שכור בחוף נשטף בין שוכרים ונמסר נקי. כאן רכב שכור נמסר לעיתים קרובות כפי שחזר מהנסיעה הקודמת. אף אחד מהצדדים אינו מתרשל. זה פשוט אומר שהאחריות להוכיח כיצד נראתה המכונית בשעה 09:00 ביום שלישי מוטלת יותר על מי שחשב לצלם.
יש לכך גם היבט עונתי. מדצמבר עד מרץ הרמה מקבלת שלג וקרח אמיתיים, והכבישים המכוסים חצץ ומשופרי מלח משאירים שכבת מלח על האדנים, שנראית כהזנחה לכל מי שבודק את המכונית באפריל. באותם חודשים דרכי העפר הופכות לבוץ בתוך שעה מהגשם. אם אתם שוכרים בחורף ללא חסימת סכום, המשפט האחד שצריך להוסיף לטופס בעת האיסוף הוא באיזה מצב מצופה שהמכונית תוחזר, כי זה החלק היחיד בפשרה הזאת שהתמונות לבדן אינן יכולות לפתור.
אם אתם מצלמים רק חלק אחד מהמכונית כראוי, תנו למקום שאליו אתם נוסעים באותו יום לקבוע איזה חלק זה יהיה.
Devrent, Paşabağ, Love Valley, מפרצי העצירה בעמק האדום ובעמק הוורדים
מפרצי העצירה עשויים אדמה מהודקת עם שוליים של חצץ, וכולם חונים עם האף קדימה מול הירידה. שני דברים קורים שם. הגלגלים שלכם מתיזים בוץ על הדלתות התחתונות בדרך החוצה, והמכונית שלידכם עושה את אותו הדבר לצד שלכם בזמן שאתם הולכים. לפני שאתם יוצאים מהמלון ליום בעמקים, צלמו תמונה אחת של כל דלת תחתונה באור טוב. זה לוקח חמש עשרה שניות ומתעד את הפאנל.
איסופים בסביבות 05:00, שדות המראה סביב Göreme ו־Çavuşin
שום דבר אינו מואר, הקרקע היא אדמה חרושה, והשדה מתמלא במיניבוסים שחונים קרוב מאוד ויוצאים במהירות. אם אתם נוסעים בעצמכם לראות את ההמראה במקום לקחת את ההסעה מהמלון, חנו בקצה החיצוני כשחזית המכונית פונה החוצה, וצלמו אותה במקום עם הפלאש דולק. תמונה שצולמה בחושך עם חותמת זמן היא עדיין תמונה, וזה הבוקר היחיד בטיול שבו אינכם יכולים לראות לתוך מה אתם נוסעים לאחור.
מרכז Göreme, Ürgüp, Avanos ליד הנהר, Uçhisar מתחת לטירה
הסמטאות העתיקות לא נבנו למכוניות, והמדרכות עשויות אבן ולא בטון. חישוקי סגסוגת הם אלה שנפגעים, לא הצבע, וחישוק שנשפשף במדרכה הוא הפריט שספק תמיד ישים לב אליו ושוכר כמעט לעולם לא יצטלם. צלמו את כל ארבעת הגלגלים בעת האיסוף. אם המכונית היא Clio או Egea, שביחד מהוות 28 מתוך מאה המכוניות הראשונות ברשימה כאן, החישוקים נמוכים וקרובים לקו המדרכה.
מדצמבר עד מרץ, ברחבי האזור
זהו שטח גבוה, והשלג והקרח כאן אמיתיים ולא קישוטיים. הכבישים מפוזרים בחצץ ובמלח, מה שיוצר שכבה על האדנים ומתחת לקשתות שנראית בדיוק כמו הזנחה עד שמחזירים את המכונית. גם מי השלגים קופאים בלילה בתוך אטמי הדלתות. שאלו בעת האיסוף מה מצופה מבחינת שטיפת הרכב בחורף, דאגו שהתשובה תיכתב בטופס, ושמרו את הקבלה אם תשטפו את המכונית לפני ההחזרה.
החיפוש בראש הדף כבר מסונן למכוניות ללא פיקדון עבור Cappadocia. המחירים מתעדכנים בזמן אמת והרשימה משתנה לפי העונה, כך ששבוע שקט נראה שונה לחלוטין מעונת הכדורים הפורחים.
את אותם מסמכים כמו בכל השכרה אחרת, והם חשובים יותר, לא פחות: רישיון שאתם מחזיקים מספיק זמן בהתאם לדרישות הספק, דרכון והכרטיס שבו בוצעה ההזמנה. ספק שאינו מחזיק בכסף שלכם מסתמך לחלוטין על זיהוי ועל טופס מצב רכב חתום, לכן צפו שבדיקת המסמכים תהיה איטית ומדוקדקת יותר מאשר כשיש חסימת סכום. הביאו את המסמכים המקוריים. תמונה של רישיון בטלפון נדחית לעיתים קרובות מספיק ב־Cappadocia, כך שלא כדאי להסתכן בכך ב־08:00 כשמתוכנן לכם יום מלא.
לא. אבק הוא המצב הרגיל של מכונית באזור הזה, וספק סביר אינו מתייחס אליו כנזק. האבק מקשה על ראיית נזקים, ולכן הוא חשוב בעת האיסוף ולא בעת ההחזרה. אם המכונית נמסרת לכם אפורה, בקשו שטיפה או דאגו שהמילים לא נשטפה בעת האיסוף ייכתבו בטופס מצב הרכב. בוץ שנדחס לקשתות אחרי גשם גם הוא אינו נזק, אף שספקים מסוימים מבקשים להחזיר את המכונית במצב שמאפשר לבדוק את המרכב, ולכן שטיפה זולה בבוקר האחרון היא רעיון הגיוני.
לפעמים עבור היתרה המקומית, וכמעט אף פעם לא עבור כל הסכום. ההזמנה עצמה מתבצעת בכרטיס, וספקים שמוותרים על חסימת הסכום עדיין רוצים כרטיס רשום, כי הכרטיס הוא הזיהוי שמחליף את הכסף. חיובים מקומיים כמו נהג נוסף או החזרה מאוחרת משולמים לעיתים קרובות במזומן בלירות, וזה רגיל כאן. לעולם אל תשלמו במזומן במקום ההסכם החתום, ולעולם אל תקבלו רכב אם נלקח סכום ושום דבר לא נכתב.
בדרך כלל לא באופן שמשפיע על טיול ב־Cappadocia, אבל בדקו את השורה לפני החתימה, כי ספקים משתמשים במילה ללא הגבלה באופן חופשי. שבוע שלם של נהיגה כאן, עם עמקי Göreme, Derinkuyu או Kaymaklı, Avanos ונסיעה ארוכה אחת ל־Ihlara, כ־85 ק״מ לכל כיוון, מסתכם אצל רוב האנשים ב־500 עד 800 ק״מ. כל מכסה יומית שנקבעת סביב 200 ק״מ מכסה זאת בנוחות. המקום שבו צריך להיזהר הוא השכרה ליום אחד עם מכסה נמוכה, שבה נסיעה הלוך ושוב ל־Ihlara יכולה לנצל את רובה.